הולטר לב: 12/48 שעות

זה הלב שלי כשאני מחייכת לאחות,
זה הלב שלי בלב המרתון (קפלן דובנוב) מנופפת לראשוני הרצים.
זה הלב שלי כשאני קונה במכולת לחם ומלפפונים.
זה הלב שלי כשאני אוכלת ארוחת בוקר שקרני מכינה לי,
זה הלב שלי כשאני הולכת בשמש בשדרות ח"ן,
זה הלב שלי על הספסל בגינת ביל"ו.
זה הלב שלי כשאני לומדת טאי צ'י.
זה הלב שלי כשאני בהפסקה ושותה תה.
זה הלב שלי כשאני מקשיבה.
זה הלב שלי כשאני מדברת.
זה הלב שלי כשאני מדברת יותר מדי.
זה הלב שלי כשאני הולכת עם רחלי, לאט לאט, כמו בהליכת מדיטציה.
זה הלב שלי כשאני פוגשת את פוצקי והיא קופצת עלי בשמחה,
זה הלב שלי על הספה שטופת השמש בזמן מנוחה.
זה הלב שלי כשאני מבשלת פסטה לרחלי ולי.
זה הלב שלי כשאני מדברת על הקפאת ביציות.
זה הלב שלי כשאני מדברת על ילדים.
זה הלב שלי כשאני טועמת משהו מתוק.
זה הלב שלי כשאני חושבת על דברים עצובים.
זה הלב שלי כשאני חולמת על הודו.
זה הלב שלי כשאני חולמת על מתים.
זה הלב שלי כשאני שרה.